GAF (באנגלית: Global Assessment of Functioning) - הערכת תפקוד כוללת, היא הציר החמישי ב-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי, בו מרוכזים כל סוגי ההפרעות הנפשיות, תסמיניהן ואופן הטיפול בהן. הספר יוצא לאור על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית.

לצורך האבחנה הפסיכיאטרית מגדיר ה-DSM חמישה צירים לבדיקה - ציר המחלה הפסיכיאטרית, ציר אפיון האישיות, ציר מחלות גופניות וציר פסיכו-סוציאלי. הציר החמישי נוגע להערכת התפקוד הכוללת והוא נע בין 0 ל-100.

הסולם נכלל ב-DSM-IV, אך הוחלף עם סולם WHODAS של ארגון הבריאות העולמי ב-DSM-5, שאמור להיות מפורט ואובייקטיבי יותר מהתרשמות גלובלית אחת.

91-100 - תפקוד מעולה בכל התחומים ללא סימפטומים.

81-90 - תפקוד טוב בכל התחומים, סימפטומים קלים ותגובתיים בלבד (למשל, התרגשות לפני בחינות).

71-80 - סימפטומים תגובתיים בלבד (כגון קשיי קשב לאחר ויכוח משפחתי) ופגיעה קלה בתפקוד בזמן דחק (למשל, אי עמידה בלוחות זמנים בלימודים או בעבודה).

61-70 - סימפטומים קלים (כגון מצב רוח ירוד או אינסומניה קלה) או פגיעה תפקודית מסוימת, אך בדרך כלל תפקוד תקין הכולל מערכות יחסים משמעותיות.

51-60 - סימפטומים בינוניים (צמצום אפקטיבי או התקפי פאניקה) או פגיעה תפקודית חברתית, מקצועית או אקדמית (מיעוט חברים, קונפליקטים בעבודה).

41-50 - סימפטומים קשים הכוללים מחשבות אובדניות, טקסים כפייתיים קשים וכו' או פגיעה תפקודית קשה (העדר קשרים חברתיים, חוסר יכולת להחזיק במקום עבודה).

31-40 - פגיעה מסוימת בבוחן מציאות או בתקשורת או פגיעה קשה בכמה תחומי תפקוד (ניתוק קשרים חברתיים, חוסר יכולת לעבוד, הזנחה של המשפחה).

21-30 - התנהגות מושפעת באופן גס על ידי הזיות או מחשבות שווא או חוסר תפקוד מוחלט במרבית התחומים.

11-20 - סיכון מסוים לעצמו או לסובבים או תקופות חוסר יכולת לקיים היגיינה אישית או פגיעה קשה בתקשורת.

1-10 - סיכון מתמיד וחמור לעצמו או לזולת או חוסר מוחלט של יכולת לקיים היגיינה אישית.