פרידריך השלישי, קיסר גרמניה
פרידריך וילהלם ניקולאוס קרל פון פרויסן (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Nikolaus Karl von Preußen; 18 באוקטובר 1831 – 15 ביוני 1888) היה קיסר גרמניה ומלך פרוסיה, במשך 99 ימים עד למותו. חייו טרם היה לקיסרפרידריך היה בנם של וילהלם הראשון, אחיו הצעיר של מלך פרוסיה פרידריך וילהלם הרביעי, ושל אוגוסטה, נסיכת סקסוניה-ויימאר-אייזנך. ב-1858 נישא לוויקטוריה הנסיכה המלכותית, בתה הבכורה של המלכה ויקטוריה ושל אלברט, נסיך סקסה-קובורג-גותה. לזוג היו שמונה ילדים: וילהלם שנולד ב-1859 (לימים קיסר גרמניה), שרלוטה ב-1860, היינריך ב-1862, זיגמונד ב-1864, ויקטוריה ב-1866, ולדמר ב-1868, סופי ב-1870 ומרגרטה ב-1872. בהשפעת אשתו החזיק בתפישת עולם ליברלית. נסיך הכתרב-1861 מת דודו פרידריך וילהלם הרביעי, וכיוון שהיה חשוך ילדים, הומלך אביו וילהלם הראשון למלך ופרידריך היה לנסיך הכתר. במהלך מלחמת אוסטריה–פרוסיה פיקד פרידריך על הארמייה השנייה, כשלצידו ראש מטהו לאונרד פון בלומנטל, עמה נחל ניצחון בקרב קניגרץ, ובמהלך מלחמת צרפת–פרוסיה ב-1870 פיקד על הארמייה השלישית, כששוב פון בלומנטל לצידו, ולחם עמה בקרב סדאן, שבו הוכרעה למעשה המלחמה. לאחר הקמת הקיסרות הגרמנית ב-1871 הפך אביו של פרידריך לקיסר ופרידריך ליורש העצר. פרידריך לא חיבב את קנצלר גרמניה רב העוצמה, אוטו פון ביסמרק, שגינה את יצר הליברליזם של אשתו. במהלך חיי אביו הורחק פרידריך מכל עמדת השפעה וכוח. ביקורו במזרח התיכון ובירושליםבשנת 1869 ביקר במזרח התיכון לרגל חנוכת תעלת סואץ שהתקיימה ב-16 בנובמבר. לאחר מכן ביקר גם בירושלים, וקיבל מהסולטאן אבדילאזיז שטח ברובע המוריסטן בירושלים, שם הניח את אבן הפינה לכנסיית הגואל שנחנכה על ידי בנו הקיסר וילהלם השני, כעבור כ-30 שנה. מחלה ותקופת שלטון קצרה![]() ב-1887 חלה פרידריך בסרטן בבית הקול בגלל עישון כבד. כדי לטפל במחלה הובא רופא מאנגליה בשם מורל מקינזי (קיבל תואר אבירות מן המלכה ויקטוריה מאוחר יותר) על פי המלצת אשתו. מקינזי אבחן את המחלה אצל פרידריך ב-12 בנובמבר 1887. בעקבות תחרות בין הרופאים הגרמנים ובין אלו הבריטים, שהועדפו על ידי אשתו, היה האבחון שגוי, וניתוח שהיה יכול להציל את חייו בוטל. כאשר גילו את הטעות החמורה, כבר היה מאוחר מכדי לנתח את פרידריך. ב-9 בפברואר 1888 נחתך קנה הנשימה של פרידריך במטרה להכניס לתוכו קנה כסף חלול שנועד לסייע לו לנשום. כתוצאה מכך איבד פרידריך את יכולת הדיבור ותקשר עם סביבתו באמצעות כתיבה בלבד. פרידריך תיאר זאת במשפט: "!Lerne leiden, ohne zu klagen" ("למד לסבול מבלי להתלונן!"). לאחר מות אביו ב-9 במרץ 1888 הוכתר למלך פרוסיה וקיסר גרמניה. פרידריך הספיק לשלוט במדינתו 99 ימים בלבד, עד שמת בעצמו ב-15 ביוני ממחלת הסרטן, בגיל 56 בלבד, מבלי שהגשים את שאיפותיו במדינתו. לאחר מותו ירש אותו בנו בכורו בן ה-29, וילהלם השני, שהיה קיסר גרמניה האחרון. מורשתאנשים רבים בעולם, ובגרמניה בפרט, ראו את מותו של פרידריך לא רק כמוות טרגי בפני עצמו, אלא גם כאסון לאומה הגרמנית ככלל. שנות שלטון אביו עשוהו לחסר השפעה בעניינים פוליטיים - הגם שנדמה היה כי ימתח ביקורת רבה הן על אביו והן על הקאנצלר אוטו פון ביסמרק, הייתה ביקורתו עליהם שולית, ולא הפכה לאופוזיציה חזקה בגרמניה נגד השניים. בנו ויורשו, וילהלם השני, היה ההפך הגמור ממנו. וילהלם התנגד לא אחת לאביו ושנא את אמו הבריטית. מעבר לכך, הוא בחר להתקרב יותר למיליטריזם ולאוטוקרטיה של מורשתו הפרוסית, במסלול שהוביל למלחמת העולם הראשונה ולסיום המונרכיה בגרמניה. שלא כמו בנו, טעם פרידריך את טעמה של המלחמה והבין את אכזריותה. שנת 1888 מכונה "Dreikaiserjahr" (שנת שלושת הקיסרים), כיוון שבאותה שנה מלכו בגרמניה שלושה קיסרים: וילהלם הראשון, פרידריך השלישי ווילהלם השני. ילדיולפרידריך וויקטוריה היו 8 ילדים:
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
Information related to פרידריך השלישי, קיסר גרמניה |
Portal di Ensiklopedia Dunia