טופונימיה היא תורת השמות הגאוגרפיים^[1]. טופונימיה היא ענף של אונומסטיקה המהווה חלק מהבלשנות.

טופונימיה היא דיסציפלינה המצויה באינטראקציה עם ענפים נוספים של אונומסטיקה (אנתרופוניה לדוגמה) ועם תחומי בלשנות נוספים (כדוגמת לקסיקולוגיה, דיאלקטולוגיה ואנטולוגיה).

בהיסטוריה טופונימיה משמשת בעיקר להבהרת היבטים של העבר ההיסטורי של עמים, כגון התפשטות מרכזים תרבותיים וכלכליים, נתיבי הסחר, גבולות התיישבותם ועוד.

הטופונימים נבדלים לפי סוגי המקומות להם משמשים כשמות: גרמי שמיים, יבשות, ארצות, חבלים אדמיניסטרטיביים, חבלים היסטוריים, התיישבויות אנושיות, דרכים יבשתיות, נתיבי סחר, הרים, גבעות, גופי מים ועוד.

לפי גודלם הטופונימים מתחלקים למקרוטונימיה ומיקרוטופונימיה. במקרוטופונימיה נכללים הגופים הגדולים, רכסי הרים, ימים, מדינות ועוד ובמיקרוטופונימיה נכללים הגופים הקטנים יותר.

תחומים מובהקים בטופונימיה מהווים ענפי משנה, שזכו לשמות ולהגדרות:

• הידרונימיה עוסקת בשמות גופי המים, ימים ואגמים, נהרות ונחלים, יובלים וואדיות, ביצות ומפרצים.
• אורונימיה עוסקת בשמות התרוממויות ושקיעות קרקע, רכסי הרים, והרים בודדים, רמות ופסגות, גבעות ועמקים.
• אסטרונימיה עוסקת בשמם של גרמי שמיים ובשמם של אתרים על פני גרמי השמיים.
• אויקונימיה עוסקת בשמם של יישובים של בני אדם.

מדיה וקבצים בנושא טופונימיה בוויקישיתוף

• גיברלטר, טרפלגר וזנזיבר